מלחמת איראן הדגישה את המשמעות האדירה של מיגון האוכלוסייה, ולצדה גם את הצורך להתמודד עם הסיכון של רעידות אדמה. לאחרונה אישרה הממשלה את החוק לשיקום מבנים שנהרסו במבצע עם כלביא במסגרת של התחדשות עירונית, שיאפשר בנייה מחדש ומיגון מבנים בהליך מהיר יחסית, אבל עדיין נדרשת חקיקה כדי לקדם אותו ובשלב זה טרם נקבע דיון. גורמים המעורים בנושא טוענים כי החוק עתיד לעלות בהמשך להצבעה, אולם מודים כי אין תאריך בשלב זה.
בינתיים, בדיון שנערך אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התריעו המשתתפים מפני תרחיש אימים, לפיו במצב של רעידת אדמה בעוצמה 7 יהרגו קרוב ל-2,000 בני אדם; ואילו בכנס נדל"ן שנערך היום בתל אביב הזהירו מהנדסי תשתיות ובנייה כי בישראל יש מאת אלפי דירות שלא עומדות בתקן.
"המדינה לא עוסקת בחוסן הנדסי. יש בישראל כ-800 אלף יחידות דיור שאינן עומדות בתקן לרעידות אדמה, וזה נתון שאסור להתעלם ממנו", אמר היום (ד') יגאל גוברין, יו"ר איגוד מהנדסי הבנייה והתשתיות, בכנס של האיגוד שנפתח היום. הוא הוסיף כי תוצאות השנה האחרונה במיגון האוכלוסייה והמשמעויות הכבדות הנגזרות כך ברורות כיום, לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם מבחינת רעידות האדמה. "כשלוקחים בחשבון שיש כ-800 אלף יחידות דיור שלא עומדות בתקנים, מבינים לאן אנו עלולים להגיע. חלק גדל מהן נמצא דווקא באזורים הרגישים ביותר מבחינה סיסמית, כמו קריית שמונה ובית שאן".
בדיון שנערך אתמול בכנסת הציג יו"ר הפורום להתחדשות עירונית, דוד סונינו, מסמך מדיניות בו הזהיר כי "מדינת ישראל ניצבת על סף מחדל לאומי חסר תקדים: מלחמת חרבות ברזל חשפה את קריסת מערך הניהול, השליטה והחירום של המדינה ברגע האמת. אותה תבנית צפויה להתרחש גם ברעידת האדמה הבאה - רק שהפעם לא יהיה מדובר באויב מבחוץ, אלא בקריסת מבנים של תשתיות וערים שלמות".
בפורום להתחדשות עירונית מתריעים כי היעדר רשות מתכללת, פיזור סמכויות בין משרדים, ומדיניות "טלאי על טלאי" בתחום ההתחדשות העירונית יביאו לקריסה לאומית בעת רעידה בעוצמה של 7.5 ומעלה. על פי נתוני הפורם, כ-97% מהרשויות המקומיות לא השלימו מיפוי מבנים מסוכנים, ו-600-800 אלף מבנים אינם עומדים בתקן 413 ונמצאים בסיכון לקריסה.
עוד עולה מממסך המדיניות כי תקציבי חיזוק מבנים אושרו בשנים האחרונות - אך כמעט שלא בוצעו עבודות בשטח, כאשר בתי ספר, תחנות כיבוי ומשטרה רבים מוגדרים כמבנים מסוכנים סיסמית. בשורה התחתונה, קובע הדוח כי תמ"א 38 כשלה במטרתה המקורית - חיזוק מבנים - והפכה לכלי כלכלי שאינו נותן מענה בטיחותי אמיתי.
בפורום קוראים לממשלה ולכנסת להקים בחקיקה את הרשות הלאומית לחיזוק מבנים ולהיערכות לרעידות אדמה - גוף מתכלל בעל סמכויות ביצוע, תקצוב ובקרה, לעגן את ההתחדשות העירונית כחלק מאסטרטגיית הביטחון הלאומי, ולהעביר תקציבים בהתאם לרמת סיכון גיאוגרפית ולא לפי כדאיות כלכלית.
סונינו אמר ל-ynet: "הדיון שהתנהל בוועדה היה קרקס אחד גדול. במהלך דיון של שלוש שעות לא נמצא משרד אחד שיתכלל את האירוע של היערכות המדינה לקראת רעידת אדמה. המדינה לא תכללה את הנושא של הדרכה והסברה לציבור בזמן רעידות אדמה. אין גוף שידריך את אזרח הקצה מה עליו לעשות בזמן רעידת אדמה. הפורום שאל את חברי הוועדה האם הם יודעים מהו הצליל שמתריע על רעידת אדמה - אף אחד לא ידע. האסון הגדול ביותר לאזרח הוא להתחבא מתחת לשולחן או כיסא, הסכנה היא הרבה יותר גדולה וחייבים לצאת לשטח הפתוח. בשורה תחתונה, אזרחי מדינת ישראל מופקרים על ידי המדינה בזמן רעידות אדמה".
בדיון אתמול אמר ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, כי "לפי התחזיות, ברעידת אדמה בעוצמה 7 יהיו בטבריה 1,830 הרוגים, וגם מבנה העירייה יקרוס. התחדשות עירונית אצלנו אינה כלכלית - אני לא ישן בלילה". ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, הזהיר כי יותר מ-50% מהמבנים בעיר בסכנת קריסה מיידית וזקוקים לחיזוק.
אמיר יהב, נציג רשות החיום הלאומית (רח"ל) אמר כי הוא אינו מכיר גוף שמתכלל את כלל היערכות המדינה למיגון מבנים. "רעידת אדמה יכולה להתרחש בכל רגע, והמדינה לא מוכנה. מדובר לא רק במבנים – אלא גם בחומרים מסוכנים, כלכלה, חברה ובריאות", אמר.
לוועדה הוגש מסמך של המשרד להגנת הסביבה ובו צוין כי בישראל יש 1,267 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים (חומ"ס), אך הפיקוח עליהם כמעט בלתי אפשרי. לילך פדלון מהמשרד להגנת הסביבה הסבירה: "יש לנו תקן אחד בלבד. אדם אחד שאמור לפקח על כל המפעלים בארץ – אין לנו יכולת לעמוד בכך". לפי המסמך, בקצב הנוכחי, היערכות מפעלי החומ"ס לרעידות אדמה תושלם רק בעוד כ-60 שנה.
ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר הוועדה, אמר כי "יש הרבה אחריות אבל אין סמכות. הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה להציג תוכנית עבודה להקמת גוף אחד - 'ראש חץ' - שירכז את ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה, עם סמכויות ותקציב מלאים. המחויבות של הממשלה היא לחזק את הפריפריה והרשויות החלשות. במרכז יש כדאיות כלכלית – בפריפריה אין, ולכן נדרשים פתרונות יזמיים נוספים מעבר לתקציב המדינה".
